"אברהם ציית ביום ההוא, כפי שדיבר אליו אלוהים" (בראשית 17:23).
"אברהם ציית ביום ההוא." כאן נמצאת האמת הפשוטה: ציות מיידי הוא הציות היחיד שנחשב; דחייה היא ממש מעשה מרד. כאשר אלוהים קורא לנו לעקוב אחר חוקו, שהתגלה על ידי נביאים ועל ידי ישו, הוא מקים ברית: אנו מקיימים את חובתנו, והוא משיב בברכות מיוחדות. אין פשרות — לציית "ביום ההוא", כמו אברהם, זהו הדרך לקבל את מה שאלוהים מבטיח.
פעמים רבות, אנו דוחים את חובתנו ולאחר מכן מנסים לקיים אותה כמיטב יכולתנו. כמובן, זה עדיף על כלום, אך אל תטעו: זהו ציות חלקי, פגום, שלעולם לא מביא את הברכה המלאה שאלוהים תכנן. חובה מדחית היא הזדמנות מפוספסת, מפני שאלוהים מכבד את מי שפועל במהירות, את מי שסומך וציית בלי להסס.
לכן, זהו האתגר: כאשר אלוהים מדבר, ציית מיד. אל תדחה לחרש את מה שהוא ביקש ממך היום. אברהם לא חיכה, לא משא ומתן — הוא פעל ביום ההוא, והברכות של אלוהים באו בעקבותיו. החליט לחיות כך, לציית לחוקו של אלוהים ללא דיחוי, ותראה את ידיו נעות בחייך בכוח ובמטרה שאין להם מחיר. -מותאם מ-C. G. Trumbull. עד מחר, אם ירצה האדון.
התפללו איתי: אלוהים היקר, אני מודה שפעמים רבות אני מציע ציות חלקי, פגום, במקום לפעול ביום ההוא, כמו אברהם, שלא היסס מול קריאתך. היום, אני מכיר בכך שדיחוי הוא מרד, ואני מבקש שתעזור לי לציית מיד לחוקך, בביטחון שכך אני מקבל את הברכות המיוחדות של בריתך.
אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי לב מוכן לפעול במהירות, בלי משא ומתן או המתנה, בעקבות הדוגמה של אברהם שציית מיד וראה את ידך נעה בחייו. לימד אותי לא לדחות לחרש את מה שאתה מבקש ממני היום, כדי שלא אפסיד את ההזדמנויות שהכנת עבורי. אני מבקש שתנחה אותי לקיים את חובתי ללא דיחוי, מתבסס על דברך שהתגלה על ידי נביאים ועל ידי ישו, כדי שאחיה בשפע הבטחותיך.
אלוהים הקדוש ביותר, אני משתחווה לך ומשבח אותך על כך שאתה מכבד את אלה שצייתו בלי להסס, מביא כוח ומטרה לחייהם, כפי שעשית עם אברהם כשהשבת לציותו המיידי. בנך האהוב הוא נסיך נצחי ומושיעי. חוקך העצום הוא הקריאה המניעה אותי לפעולה. מצוותיך הן להבות המדליקות את דחיפותי, שיר של נאמנות המתנגן בנשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישו, אמן.
