“וכשקם בבוקר מוקדם מאוד, בעוד חושך, יצא והלך למקום שומם, ושם התפלל” (מרקוס א:לה).
האדון מדבר, אך תלוי בנו להקשיב. העיקר הוא לא לסגור את האוזניים, להיות פתוחים ולא לחנוק את קולו. היא עדינה, סודית, לחישה אינטימית מלב ללב. אך איך נשמע אותה אם אנו מלאים ברעש העולם — הבלים, דאגות, תשוקות וחרדות? אם אנו אובדים במהומה הריקה, עם יריבויות והסחות דעת, קולו של אלוהים נחנק. עלינו להשתיק את הרעש כדי להבחין במה שהוא אומר.
הסוד לשמוע בתוך הכאוס הזה הוא ללכת בעקבות דוגמתו של ישוע: להתבודד. לא תמיד פיזית, אך לפחות במחשבה ובלב, ליצור מרחב לאלוהים. כשאתה עושה זאת, אתה מבחין שהוא מבקש דבר פשוט: ציות. כך היה עם הגדולים שבכתובים — כששמעו וצייתו, השמיים נפתחו, מביאים ברכות, הגנה וישועה.
לכן, הרחיקו את הרעש היום. הקשיבו ללחישת האדון, כמו מי שמחפש אוצר יקר. החליטו לציית לקולו, כפי שעשו הנאמנים בעבר, ותראו את יד אלוהים פועלת, מנחה אתכם לחיים של שלום ומטרה נצחית. -מותאם מ-E. B. Pusey. עד מחר, אם האדון יאפשר לנו.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני אובד במהומה הריקה, מלא בהסחות דעת ויריבויות, סוגר את אוזני למה שיש לך לומר לי. אני מכיר בכך שאני צריך להשתיק את הרעש, ומבקש שתעזור לי להיות פתוח, ליצור מרחב לשמוע אותך בבהירות ובתשומת לב.
אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי את החסד ללכת בעקבות דוגמתו של ישוע, לבודד את מחשבתי ולבי, אפילו בתוך הכאוס, כדי להבחין בקולך הקורא לי לציות. למד אותי להרחיק את רעש העולם ולחפש אותך כמו מי שמחפש אוצר, בידיעה שכאשר אני שומע וציית, כמו הגדולים שבכתובים, השמיים נפתחים עלי. אני מבקש שתנחה אותי להגיב ללחישתך ב"כן" מוכן, כדי שאחיה לפי רצונך ואקבל את ברכותיך.
הו, אלוהים הקדוש ביותר, אני סוגד לך ומשבח אותך על שאתה מדבר אל לבי, מבטיח שלום, הגנה ומטרה נצחית לאלו שמקשיבים לקולך וצייתים בנאמנות, כמו הנאמנים בעבר שראו את ידך פועלת. בנך האהוב הוא הנסיך והמושיע הנצחי שלי. תורתך החזקה היא השקט שמשקיט את נפשי, אור עדין שחושף את לחישתך. מצוותיך הם צעדים שמובילים אותי אליך, צליל יפה של אינטימיות שמדהד בי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
