“שכב וישן אליהו, והנה מלאך נגע בו ויאמר לו: קום אכול” (מלכים א' 19:5).
כשאליהו היה מיואש, בורח מאיומיה של איזבל, המלאך לא הביא חזיונות או הסברים מפוארים — רק אמר לו לקום ולאכול, משהו פשוט ורגיל. ייאוש, חרדה ודיכאון הם חלק מהחיים האנושיים; אבנים ומים לא מרגישים זאת, אבל אנחנו כן, כי אנחנו חיים. אם לא היינו יכולים להתייאש, גם לא היינו יכולים לשמוח. החטא בעולם הזה מושך אותנו למטה, וזה טבעי שנרגיש את הכובד הזה כשאנחנו מביטים בעצמנו.
היציאה מהייאוש הזה היא להתקרב לאלוהים. ככל שמתקרבים אליו יותר, כך כוחו מכסה אותנו, מביא עידוד ושלום. אין טריק או סוד מסובך — זו שאלה של לחפש את האב ולתת לו להרים אותך, כמו שעשה עם אליהו בהוראות הקטנות הללו.
וכאן נמצא ההבדל: הציות למצוות ה' הוא הדרך לקרבה הזו. רק הבן הצייתן מצליח להתקרב לאב באמת. אז, החלט לחיות לפי תורת ה' היום, ותרגיש שהוא תומך בך, ממלא אותך בכוח ומוציא אותך מהייאוש לחיים מחודשים. -מותאם מ-O. Chambers. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.
התפללו איתי: אלוהים יקר, היום אני רואה את עצמי כמו אליהו, לפעמים מיואש ונושא את כובד החטא של העולם הזה, מרגיש את החרדה והייאוש. אני מודה שלעיתים קרובות אני מביט בעצמי ונותן לכובד הזה למשוך אותי למטה, שוכח שאתה מציע לי משהו פשוט, כמו הלחם שהמלאך הביא לאליהו, כדי להרים אותי. אני מבקש שתעזור לי להרים את עיניי אליך, בוטח שנוכחותך מכסה אותי ומחדשת את שמחתי.
אבי, היום אני מבקש שתיתן לי כוח להתקרב אליך, בידיעה שככל שאני קרוב יותר, כך כוחך יתמוך בי, מביא עידוד ושלום ללבי. למד אותי לחפש אותך ללא סיבוכים, כמו אליהו ששמע את הוראותיך הפשוטות, נותן לך להרים אותי מהייאוש באהבתך ודאגתך. אני מבקש שתנחה אותי לחיות בציות למצוותיך, כי אני יודע שכך אני מוצא קרבה אמיתית איתך.
הו, אלוהים קדוש ביותר, אני מעריץ ומשבח אותך על שאתה מבטיח לתמוך בי ולמלא אותי בכוח כשאני מחליט לחיות לפי רצונך, מוציא אותי מהייאוש לחיים מחודשים כבן צייתן. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא האור שמפזר את עצבותי. מצוותיך הן קריאה שמרימה אותי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
"
