בכמה מקומות בכתבי הקודש, אלוהים משבח את ילדיו הנאמנים. הוא היה כל כך מרוצה מהנאמנות של חלקם עד שלא חיכה למשפט הסופי והביא אותם לשמיים, כפי שעשה עם חנוך, משה ואליהו. אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה נכונה, הנאמנות של אותם אנשים הייתה חסרת חשיבות, מכיוון שמעשיהם לא היו משפיעים על כלום. אך האמת היא שאלוהים צופה בנשמות, וכאשר הוא מוצא נשמה לפי לבו, הוא מחליט שהיא ראויה לכל הטוב. מלבד ברכות והגנה, הוא שולח אותה לבנו לקבלת סליחה וישועה. מה שאלוהים לעולם לא עושה הוא לשלוח נשמות לא צייתניות לישו. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה’ חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. תהלים 1:1-2

עשה את חלקך בעבודת אלוהים. שתף את ההודעה הזו!