"…בתורתו יהגה יומם ולילה, וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א: 2-3).
כאשר הנשמה לומדת לבטוח לחלוטין באלוהים, היא מפסיקה להתיש את עצמה בתכניות אינסופיות ובחרדות על המחר. במקום זאת, היא נכנעת לרוח הקודש השוכנת בתוכה ולהדרכה הברורה שהותירו לנו הנביאים וישוע בכתבי הקודש. סוג כזה של כניעה מביא קלילות. אין עוד צורך למדוד כל הזמן את ההתקדמות, או להביט לאחור בניסיון להעריך כמה כבר הושג. הנשמה פשוט ממשיכה קדימה, בביטחון ובשלווה, ובדיוק משום שאינה מרוכזת בעצמה, היא מתקדמת עוד יותר.
העבד הנאמן ההולך בדרך זו אינו חי תחת משקל הדאגה או הייאוש. אם במקרה הוא נתקל, הוא אינו שוקע באשמה — הוא משפיל את עצמו, קם וממשיך עם לב מחוזק. זו היופי שבציות לחוק העוצמתי של אלוהים: שום דבר לא הולך לאיבוד. אפילו הטעויות הופכות ללמידה, וכל צעד שנעשה בנאמנות מתהפך לברכה.
המלך דוד הכריז בחכמה כי מי שמדבר בתורת ה' יומם ולילה מצליח בכל אשר יעשה. וההבטחה הזו ממשיכה לחיות. כאשר אנו בוחרים להקשיב לקולו של אלוהים וללכת בדרכיו, הנשמה פורחת, החיים מסתדרים והשלום מלווה אותנו. לא משום שהכל יהיה קל, אלא משום שהכל מתחיל לקבל משמעות. השגשוג האמיתי נמצא בחיים למען ריצוי הבורא — עם לב יציב, עניו ומלא אמונה. -מותאם מג'אן ניקולא גרו. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך על שהראית לי שאני יכול לבטוח בך לחלוטין ולנוח ברצונך. כשאני נכנע להדרכתך ומניח בצד את החרדה על המחר, ליבי מתמלא בשלום. איני צריך עוד למדוד את התקדמותי או לשאת את משקל הציפיות האנושיות. די לי ללכת בקולך בשלווה ובנאמנות, בידיעה שאתה איתי בכל צעד. תודה שהזכרת לי שכאשר אני מוסר את השליטה לך, אני מוצא קלילות וחירות אמיתית.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעזור לי ללכת בענווה, גם כשאני נתקל. איני רוצה לחיות כלוא באשמה, אלא ללמוד מטעויותיי ולהמשיך עם לב מחודש. שלא אשכח לעולם את כוחך המשקם, שהופך כישלונות לצמיחה וצייתנות לברכות. למד אותי לאהוב את חוקך העוצמתי ולבטוח ששום דבר לא הולך לאיבוד כשאני הולך בדרכיך.
או, אלוהים קדוש, אני סוגד לך ומשבח אותך כי דברך חי וממשיך לשנות חיים. בנך האהוב הוא הנסיך והמושיע הנצחי שלי. חוקך העוצמתי הוא כעץ שתול על פלגי מים, הנותן פריו בעתו ועלהו לא יבול. מצוותיך הן כדבש בפה וכוח בלב. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
