“כי ירדתי מן השמים, לא לעשות את רצוני, אלא לעשות את רצון שולחי” (יוחנן ו:לח).
האמונה האמיתית מתגלה כאשר אנו נכנעים בלב שלם לרצון האלוהים. הכניעה הזו היא סימן לבגרות רוחנית וביטחון. היא כוללת את כל מה שטוב, טהור וצודק, והופכת למקור של שלום פנימי שהעולם אינו יכול להציע. כאשר רצוננו מתמזג עם רצון האלוהים, אנו מוצאים מנוחה אמיתית — מנוחה הנובעת מהוודאות שהוא יודע מה הוא עושה ושכוח רצונו תמיד מושלם.
האושר, כאן ועכשיו, קשור ישירות להתאמה הזו עם החוק החזק של האלוהים. אי אפשר להיות באמת מאושרים בזמן שאנו מתנגדים לרצון הבורא. אבל כאשר אנו מתחילים לאהוב את רצון האלוהים יותר מאשר את רצונותינו האישיים, משהו משתנה בתוכנו. הציות מפסיק להיות משא והופך להנאה. ובאופן הדרגתי, אנו מבינים שהרצונות האנוכיים מאבדים כוח, כי האהבה לצדקתו של האלוהים ממלאת את כל ישותנו.
הנאמנות הזו לרצון ולצדקת ה' הופכת אז למצפן שמכוון את צעדינו. היא מדריכה אותנו בבטחה בין ההחלטות של החיים, מביאה בהירות למקום שבו הייתה בלבול, ומובילה אותנו לחיים מלאי מטרה. להיכנע לרצון האלוהים אינו לאבד חירות — זה למצוא אותה. זה בדרך הציות והאמונה שאנו מגלים את המשמעות האמיתית של החיים וחווים את השלום שרק האב יכול לתת. -מותאם מ-Joseph Butler. עד מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך על שהראית לי שהאמונה האמיתית מתגלה כאשר אני נכנע בלב שלם לרצונך. כאשר אני מוותר על רצונותיי האישיים כדי לחבק את שלך, אני מגלה שלום שהעולם אינו יכול לתת — שלום שנשאר גם בתוך אי הוודאות. תודה על היותך אב חכם, צודק ואוהב, שרצונו תמיד מושלם וטוב.
אבי, היום אני מבקש ממך שתעזור לי לאהוב את רצונך יותר מכל דבר אחר. שאלמד למצוא שמחה בציות והנאה בללכת לפי החוק החזק שלך. הסר ממני כל רצון אנוכי שמונע ממני לשרת אותך ביושר. שהאהבה לצדקתך תגדל בתוכי עד שתמלא את כל ישותי.
הו, אלוהים הקדוש ביותר, אני עובד אותך ומשבח אותך כי כאשר אני נכנע לרצונך, אני מוצא את החירות שתמיד חיפשתי. בנך האהוב הוא נסיך ומושיע נצחי שלי. החוק החזק שלך הוא כמו מנורה דולקת בדרך החיים, שמגרשת את חושך הבלבול ומביאה מנוחה לנפש. מצוותיך הן כמו עמודים יציבים שתומכים בבית הצדיק, מה שהופך את חייו ליציבים, בטוחים ומלאי משמעות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
