“מדוע את שחה, נפשי, ומדוע תהמי עלי? הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, ישועות פניו ואלהי” (תהלים מ"ב:י"א).
היזהר מאוד שלא יהפכו דאגותיך היומיומיות לחרדה ומצוקה, במיוחד כאשר אתה מרגיש כי נזרקת לכל עבר ברוחות וגלי בעיות החיים. במקום להתייאש, שמור את עיניך על ה' ואמור באמונה: "אלי, אני מביט רק אליך. היה אתה מדריכי, קפיטני." אחר כך, נוח באמון הזה. כאשר נגיע בסופו של דבר אל נמל הביטחון בנוכחותו של אלוהים, כל מאבק וסערה יאבדו מחשיבותם, ונראה כי הוא תמיד היה בשליטה.
נוכל לעבור כל סערה בשלום, כל עוד לבנו נשאר במקום הנכון. כאשר כוונותינו טהורות, אומץ לבנו איתן ואמונתנו מעוגנת באלוהים, הגלים אולי יטלטלו אותנו, אך לעולם לא ישמידו אותנו. הסוד אינו בהימנעות מהסופות, אלא בניווט דרכן מתוך ביטחון שאנו בידיים טובות — ידיו של האב, שאינו נכשל לעולם ואינו עוזב את הבוטחים בו באמת.
ואיפה נמצא המקום הבטוח הזה, שבו נוכל למצוא שלום בחיים האלה ושמחה נצחית לצד ה'? המקום הנכון הוא מקום הציות לתורתו העזה של אלוהים. שם, על קרקע מוצקה זו, מלאכי ה' מקיפים אותנו בהגנה, והנפש נשטפת מכל דאגה ארצית. מי שחי בציות הולך בביטחון, גם בלב הסערות, כי הוא יודע שחייו בידיו של אל נאמן ועצום. -מעובד מפרנסיס דה סאל.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי גם בלב סופות החיים, אתה נשאר קפיטני הנאמן. כאשר רוחות עזות וגלי בעיות מנסים לסחוף אותי, אוכל לשאת עיניי ולהכריז באמונה: “אלי, אני מביט רק אליך.” אתה הוא שמכוון את ספינתי ומשקיט את לבי.
אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את אמוני בך, כדי שנפשי לא תלך לאיבוד בדאגות וחרדות. תן לי כוונות טהורות, אומץ איתן ולב המעוגן ברצונך. למדני לעבור כל סערה בשלווה של מי שיודע שהוא בידיך. והובילני להישאר תמיד במקום הבטוח: בציות לתורתך העזה, שם הגנתך עוטפת אותי ושלוםך מחזיק אותי בכל מצב.
הו, אל קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי אתה מקלט בטוח לאוהביך ולנאמניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא עוגן איתן בים החיים, שמחזיק את נפשי גם כאשר הגלים סוערים. מצוותיך הן כחומות בלתי מעורערות, מגינות על רוחי ומאירות את דרכי אל השמחה הנצחית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
