"עמי שכח אותי" (ירמיהו 18:15).
לשכוח מישהו היא ההעלבה החמורה ביותר שאנו יכולים לעשות, ועדיין, זו בדיוק מה שאלוהים אומר עלינו ב"עמי שכח אותי". חשובו על כך: אנו יכולים להתנגד למישהו, לפגוע בו, להתעלם ממנו, אך לשכוח אותו? זהו התחתית. ובכל זאת, אנו עושים זאת עם האדון. אנו שוכחים את ברכותיו, חיים כאילו הוא לא קיים, כאילו הוא מת. זהו סכנה אמיתית, מפני שהשכחה לא קורית בבת אחת – היא באה בהדרגה, כאשר אנו מפסיקים להיות מודעים, כאשר אנו משתחררים ונגררים עם זרם החיים.
אז, כיצד לחמוק מאסון זה? התשובה פשוטה, אך דורשת פעולה: "היזהר בעצמך!" להיות מודע זה לשמור את העיניים על הדרך, את הידיים על ההגה, ולדעת לאן אתה הולך. איננו שוכחים את אלוהים בכוונה, אך בחוסר זהירות אנו מתרחקים, עד שהוא הופך לזיכרון רחוק. וכאן יש הגנה חזקה נגד השכחה הזו: לציית לאלוהים. כאשר אתה מחליט, מכל הלב, לחיות על פי דברו, אתה ממקם את עצמך במקום שבו אלוהים עצמו דואג לך, ומבטיח שאין התרחקות.
והנה הבטחה מדהימה: למי שמציית לחוק הגדול של אלוהים, השכחה פשוט לא קורית. מדוע? מפני שהאחריות הזו מפסיקה להיות שלך ועוברת לבורא, שאינו נכשל לעולם. כאשר אתה חי בציות, אלוהים שומר אותך קרוב, ושומר על להבה של היחסים דלוקה. אז, החליט היום: הפסק לחיות בנדודים, בחר לציית, ותן אמון באלוהים שישמור אותך חזק, כדי שלעולם לא תשכח אותו והוא לעולם לא יעזוב אותך. -מותאם מ-J. Jowett. עד מחר, אם ירצה האדון.
התפללו איתי: אלוהים היקר, לעיתים קרובות אני נופל לסכנה של שכחה, חי כאילו אתה לא קיים, כאילו ברכותיך אינן אמיתיות, ומעליב אותך, כפי שאומרת דברך: "עמי שכח אותי". אני מודה שבדרך כלל השכחה הזו באה בהדרגה, כאשר אני משתחרר ונגרר עם זרם החיים, עד שאתה הופך לזיכרון רחוק.
אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי את החסד להיות מודע, להיזהר בעצמי, כדי שלא אתרחק ממך ולא אפול לאסון של שכחה. לימד אותי לחיות בציות לחוקך המדהים, כי אני יודע שזו ההגנה היחידה נגד ההתרחקות. אני מבקש שתנחה אותי להחליט לחיות על פי רצונך, ולתת אמון בכך שבעשותי זאת, אתה עצמך תדאג לי, ותבטיח שלא תאבד את הקרבה שלנו.
אלוהים הקדוש ביותר, אני משתחווה לך ומשבח אותך על הבטחתך שעבור אלה שמצייתים לרצונך, השכחה לא קורית, מפני שאתה, שאינך נכשל לעולם, לוקח את האחריות לשמור אותנו קרובים, עם להבה של היחסים דלוקה. בנך האהוב הוא נסיךי ומושיעי לנצח. חוקך הגדול הוא המגדלור המחזיר אותי אליך, אור המאיר את זכרוני. מצוותיך הן חבלים המחזיקים אותי חזק, שיר המתנגן בנשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישו, אמן.
