“ה' ימלא את תכניותיו לחיי” (תהלים 138:8).
מדוע אנו דואגים כל כך לעתיד, אם איננו שולטים בו? כאשר אנו מנסים בחרדה לעצב את מה שעתיד לבוא, מדמיינים תרחישים טובים או רעים לפי רצוננו, אנו פולשים לשטח ששייך אך ורק לאלוהים. זה לא רק חסר תועלת — זו צורה עדינה של חוסר אמון. לאלוהים יש תכנית מושלמת, והניסיונות שלנו לצפות או לשלוט בתכנית הזו רק מרחיקים אותנו מהשלום שהוא רוצה להעניק לנו. בכך אנו סוטים מההווה, שהוא בדיוק המקום שבו ה' פועל בחיינו.
הדאגה הזו לגבי המחר גוזלת מאיתנו את היקר ביותר: את נוכחות אלוהים היום. וכשאנו מאבדים את המיקוד הזה, אנו מעמיסים על עצמנו חרדות שלא נועדנו לשאת. שלום אמיתי ניתן לחוות רק כאשר אנו נחים בביטחון שהעתיד בידיו של הבורא. ויש דרך בטוחה להבטיח שהעתיד הזה יהיה טוב — כאן בארץ ולעד: לקבל בענווה את כללי החיים שכבר גילה לנו, שהם המצוות הכלולות בתורתו האדירה.
אם כבר לדאוג למשהו, שיהיה זה לציות שלנו. שיהיה לנו קנאות לחיות בנאמנות כל מצווה שנתן לנו אלוהים דרך נביאיו ודרך ישוע בבשורות. זו הדאגה היחידה שכדאי לשאת, כי ממנה תלוי הכל: השלום שלנו, הכוח שלנו, מטרתנו ובסופו של דבר גם ישועתנו. העתיד שייך לאלוהים, אך ההווה הוא ההזדמנות שלנו לבחור לציית. -מעובד מוויליאם אלרי צ'אנינג. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך שאתה מזכיר לי שהעתיד אינו בידי, אלא בידיך. כמה פעמים נתתי לחרדה להשתלט עלי בניסיון לשלוט במה שעתיד לבוא, ושכחתי שיש לך תכנית מושלמת עבורי. אתה פועל בהווה, ודווקא כאן, ביום הזה, עלי לחיות באמונה, ביטחון וצייתנות.
אבי, היום אני מבקש ממך שתסיר ממני את עול הדאגה למחר ותיתן בלבי קנאות עמוקה לציות לרצונך. למד אותי לנוח בביטחון שהעתיד בטוח איתך, ושהאחריות האמיתית שלי היא לחיות בנאמנות עכשיו, לשמור את מצוותיך בשמחה וביראה. שכל החלטה שלי תונחה באור תורתך האדירה, כדי שלא אלך לאיבוד בפחדים ממה שעדיין לא הגיע.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומברך אותך כי אתה מעניק לי שלום אמיתי כאשר אני בוחר לבטוח ולציית. בנך האהוב הוא נסיכי ומושעי הנצחי. תורתך האדירה היא עוגן יציב שמחזיק אותי איתן כאשר העולם מתנדנד באי-ודאות. מצוותיך הן כלהבות חיות שמאירות את ההווה ומצביעות בבטחה אל העתיד המפואר שהכנת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
