המיתוס של 613 המצוות והמצוות האמיתיות שכל משרת ה׳ חייב לשאוף לציית להן.
במהלך פרסומינו בנוגע לחשיבות הציות לכל מצוות האב והבן למען הישועה, אנו נתקלים לעיתים קרובות בתגובות של אנשים המתקוממים וכותבים משהו כמו: "אם כך, נצטרך לשמור את כל 613 המצוות!"
תגובות כאלה מראות בבירור שרוב האנשים אינם יודעים מה מקורו של המספר הזה או במה מדובר, שכן אף אחד מעולם לא ראה את המספר הזה מופיע בכתבי הקודש.
במאמר זה נבאר את מקור המיתוס של 613 המצוות באמצעות שאלות ותשובות, ונציג את המצוות האמיתיות של אלוהים כפי שהן מופיעות בכתבי הקודש. כל מי שירא את ה׳ האב ומצפה להישלח אל בנו לכפרת עוונותיו, חייב לשאוף לציית להן.
שאלה: מהו מקור המספר 613 ומה הוא מייצג?
תשובה: המספר 613 (613 מצוות) הומצא על ידי רבנים במאה ה-12 לספירה, עבור היהדות הרבנית. המחבר המרכזי של הרשימה היה הרמב״ם (רבי משה בן מימון, 1135–1204), רב ופילוסוף ספרדי.
שאלה: האם באמת יש 613 מצוות בכתבי הקודש?
תשובה: לא. המצוות האמיתיות של ה׳ הן מעטות ופשוטות לביצוע.
השטן היה זה שהוביל ליצירת המיתוס הזה כחלק מתכניתו ארוכת הטווח לשכנע את האנושות לוותר על הציות לה׳. התהליך הזה התחיל כבר בגן עדן.
שאלה: מהו מקור המספר 613?
תשובה:
המספר 613 קשור למסורת הרבנית ולרעיון הגימטריה היהודית, המייחסת ערך מספרי לכל אות באלף-בית. אחת המסורות גורסת כי המילה "ציצית" (צִיצִית), שמשמעותה פרנזים, חוטים או גדילים (ראו במדבר ט״ו:37–39), בעלת ערך מספרי של 613 כאשר מוסיפים לה רכיבים נוספים.
לפי המסורת, הציצית עצמה מקבלת ערך מספרי ראשוני של 600. כשמוסיפים שמונה חוטים וחמישה קשרים, מגיעים לסכום של 613, שלטענתם תואם למספר המצוות בתורה (חמשת חומשי התורה).
חשוב לציין שהשימוש בציצית הוא אכן מצווה אמיתית שיש לקיימה על פי כתבי הקודש. עם זאת, הקישור בין הציצית ל-613 המצוות הוא המצאה אנושית בלבד. מדובר באחת מיני רבות מ"מסורות הזקנים" שהוזכרו ונידונו על ידי ישוע (ראו מתי ט״ו:1–20).
שאלה: כיצד הצליחו להגיע למספר כה גדול של מצוות כדי שיתאים למספר 613?
תשובה:
ביצירתיות רבה ותוך השקעת מאמץ ניכר.
- הם חילקו את המצוות האמיתיות לכמה חלקים, כך שהכמות תגדל.
- בנוסף, הם כללו מצוות רבות שאינן חלות על כולם, כמו מצוות הקשורות לכהנים, למקדש, לשתילה ולקציר, לגידול בעלי חיים, לחגים ועוד.
שאלה: מהם המצוות האמיתיות שעלינו לשאוף לציית להן?
תשובה:
בנוסף לעשרת הדיברות, ישנם מספר מצוות נוספות שכלולות בכתבי הקודש. כל המצוות הללו פשוטות לציות.
- חלק מהמצוות מיועדות לגברים בלבד, חלקן לנשים, חלקן נוגעות לקהילה כולה, ואחרות מתייחסות לקבוצות ספציפיות כמו חקלאים ומגדלי בעלי חיים.
- רבות מהמצוות אינן חלות על נוצרים כיום משום שהן ייחודיות לצאצאי שבט לוי או קשורות למקדש בירושלים, שנהרס בשנת 70 לספירה.
קריאה לציות בימינו
כעת, באחרית הימים, ה׳ קורא לכל בניו הנאמנים להתכונן, שכן בכל רגע הוא עשוי לקחת אותנו מן העולם המושחת הזה. ה׳ ייקח אליו רק את מי שמחפש לציית לכל מצוותיו, ללא יוצא מן הכלל.
אל תתנו דוגמה או תורת מנהיגיכם להוביל אתכם, אלא לכו אחרי מה שה׳ ציווה בלבד.
הגויים ומצוות ה׳
הגויים אינם פטורים מאף מצווה של ה׳:
"חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה׳. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם" (במדבר ט״ו:15–16).
המונח "גר" מתייחס לכל מי שאינו יהודי שמבקש להצטרף לעם הנבחר ולהיוושע.
כפי שישוע אמר:
"אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לַאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים; אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים, כִּי הַיְשׁוּעָה מִן הַיְּהוּדִים הִיא" (יוחנן ד׳:22).
על כל אדם ירא ה׳ לשאוף לציית למצוות הברורות של ה׳, כפי שנמסרו בתורה ובנביאים, ולזכור שציות זה הוא הדרך אל ישועת ה׳ ואל החיים הנצחיים.
המצוות שהכי מתעלמים מהן על ידי נוצרים
להלן המצוות שהוזנחו ביותר על ידי רוב הנוצרים, אך כולן נשמרו בקפדנות על ידי ישוע, שליחיו ותלמידיו. ישוע הוא הדוגמה המושלמת שלנו.
מצוות לגברים בלבד:
- שיער וזקן:
“לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך” (ויקרא י״ט:27).
[קישור למחקר בנושא שיער וזקן בקרב נוצרים] - ציצית:
“ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם” (במדבר ט״ו:37–39).
[קישור למחקר על הציצית] - ברית מילה:
“המול לכם כל זכר לדורותיכם” (בראשית י״ז:12).
[קישור למחקר על ברית המילה לנוצרים]
מצווה לנשים בלבד:
- הימנעות מיחסים בתקופת הנידה:
“ואיש אשר ישכב את אישה דווה ויגלה את ערותה את מקורה הערה והיא גילתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מעמם” (ויקרא כ׳:18).
מצוות לקהילה כולה:
- שמירת השבת:
“זכור את יום השבת לקדשו… על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו” (שמות כ׳:8–11).
[קישור למחקר על השבת] - איסור על מאכלים טמאים:
“אלה החיות אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ” (ויקרא י״א:1–46).
שאלה: האם לא אמר פולוס באיגרותיו שישוע קיים את כל המצוות במקומנו וכי במותו ביטל את כולן?
תשובה:
בשום אופן לא. פולוס עצמו היה נחרד לדעת שהמנהיגים בכנסיות מלמדים תורות כאלו על סמך דבריו. לאף אדם, כולל פולוס, לא ניתנה סמכות מאת ה׳ לשנות אפילו אות אחת מתורתו הקדושה והנצחית.
אם זה היה נכון, הנביאים או ישוע היו מציינים בבירור שה׳ ישלח אדם מסוים מטרסוס עם סמכות כזו. אך העובדה היא שפולוס אינו מוזכר כלל, לא על ידי נביאי התנ״ך ולא על ידי המשיח בארבעת הבשורות. זהו נושא חשוב מכדי שאלוהים יישאר שותק לגביו.
מי מוזכר בתנ"ך בהקשר לניו-טסטמנט?
- יהודה איש קריות (תהילים מ״א:10).
- יוחנן המטביל (ישעיהו מ׳:3).
- יוסף הרמתי (ישעיהו נ״ג:9).
אין כל אזכור לפולוס משום שהוא לא לימד דבר שמוסיף או סותר את מה שכבר הוצג על ידי הנביאים או ישוע.
הנוצרי שמאמין כי פולוס שינה משהו ממה שכבר נכתב, חייב לשקול מחדש את הבנתו, כך שתתאים לדבריהם של הנביאים וישוע. אם אינך מצליח להתאים את הבנתך, הנח את דבריו של פולוס בצד, אך לעולם אל תתיר לעצמך לא לציית לה׳ על סמך הבנה שגויה של כתבי אדם כלשהו.
אזהרה ברורה לגבי יום הדין:
הטענה "התעלמתי ממצוותיך כי הלכתי אחרי פולוס" לא תתקבל כהצדקה בפני השופט ביום הדין.
כפי שנאמר בכתבי הקודש:
"כאן היא סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות ה׳ ואת אמונת ישוע" (התגלות י״ד:12).
שאלה: האם רוח הקודש לא הביאה שינויים או ביטולים בתורת ה׳?
תשובה:
עצם המחשבה על כך היא חילול הקודש. רוח הקודש היא רוחו של ה׳ עצמו. ישוע היה ברור מאוד כי תפקיד רוח הקודש הוא להדריך אותנו באמצעות הזכרת הדברים שכבר נאמרו על ידו:
"הוא ילמד אתכם הכל ויזכיר לכם את כל אשר אמרתי לכם" (יוחנן י״ד:26).
אין שום אזכור לכך שרוח הקודש תביא לנו דוקטרינה חדשה, שאותה לא לימדו הבן או נביאי האב.
תכנית הישועה כבר נמסרה במלואה
תכנית הישועה היא הנושא החשוב ביותר בכתבי הקודש, וכל המידע הדרוש כבר נמסר על ידי הנביאים וישוע:
"כי לא מליבי דברתי כי אם האב אשר שלחני הוא צוני מה אדבר ומה אומר. ואני ידעתי כי מצוותו היא חיי עולם, לכן כל אשר אני מדבר כפי אשר צוני האב כן אני מדבר" (יוחנן י״ב:49–50).
רצף ההתגלות מסתיים במשיח
יש המשכיות של התגלות שהגיעה לשיאה במשיח. אנו יודעים זאת משום, כפי שכבר הוזכר, אין נבואות בתנ״ך על שליח כלשהו שיגיע עם דוקטרינות חדשות לאחר המשיח.
- ההתגלויות שהגיעו לאחר תחייתו של ישוע עוסקות אך ורק באירועי אחרית הימים.
- אין שום אזכור להתגלות דוקטרינות חדשות מאת ה׳ בתקופה שבין ישוע לבין סוף העולם.
ציות לתורת ה׳ הוא המבחן לישועה
כל מצוות ה׳ הן נצחיות, ומי שיציית להן יישפט לחיים.
- מי שימצא חן בעיני האב, יישלח אל הבן כדי להיגאל על ידו.
- מי שלא ציית למצוות האב, לא מצא חן בעיניו ולא נשלח אל הבן.
כפי שישוע אמר:
"על כן אמרתי לכם, אין איש יכול לבוא אלי בלתי אם ניתן לו מאת אבי" (יוחנן ו׳:65).
רוח הקודש לא שינתה דבר מתורת ה׳ ולא ביטלה אף מצווה. משימתה היא לחזק את אמונתנו ולכוון אותנו לציית לדבריו של המשיח, אשר דיבר כפי שציווהו האב. כל ניסיון להצדיק ביטול מצוות ה׳ על סמך רוח הקודש אינו תואם את הכתובים ואינו עומד בקנה אחד עם רצון הבורא.
