המיתוס של 613 המצוות והמצוות האמיתיות שכל עבד אלוהים חייב לשאוף לשמור
אי-הבנות נפוצות
לעיתים קרובות, כאשר אנו מפרסמים טקסטים על הצורך לשמור את כל מצוות האב והבן לישועה, חלק מהקוראים מתרגזים ומשיבים בתגובות כגון: "אם כך, נצטרך לשמור את כל 613 המצוות!"
תגובות כאלה חושפות שרוב האנשים אינם יודעים מהיכן הגיע מספר מסתורי זה של מצוות—שלא ניתן למצוא בשום מקום בתנ"ך—או מה הוא באמת כולל.
הסבר מקור המיתוס
פורמט של שאלות ותשובות
במחקר זה נסביר את מקור המיתוס בפורמט של שאלות ותשובות.
כמו כן, נבהיר מהם המצוות האמיתיות של אלוהים, כפי שהן מופיעות בכתבי הקודש, שכל מי שירא את אלוהים האב ומקווה להישלח אל בנו לשם כפרת חטאים צריך לשאוף לשמור.
שאלה: מהן ה-613 מצוות הידועות?
תשובה: 613 המצוות (תרי"ג מצוות) הומצאו על ידי רבנים במאה ה-12 לספירה עבור יהודים שומרי מצוות. המחבר העיקרי שלהן היה הרב והפילוסוף הספרדי משה בן מימון (1135–1204), הידוע גם כרמב"ם.
שאלה: האם באמת יש 613 מצוות בכתבי הקודש?
תשובה: לא. מצוות ה' האמיתיות הן מעטות וקלות לשמירה. השטן עורר את המיתוס הזה כחלק מהתוכנית ארוכת הטווח שלו לשכנע את האנושות לנטוש את הציות לה'. אסטרטגיה זו קיימת מאז גן עדן.
שאלה: מהו מקור המספר 613?
תשובה: מספר זה מקורו במסורת הרבנית ובקונספט של גימטריה עברית, המייחסת ערך מספרי לכל אות באלף-בית. אחת המסורות הללו טוענת כי המילה ציצית (צִיצִית), שמשמעותה גדילים או פתילים (ראה במדבר 15:37-39), בעלת סכום מספרי של 613 כאשר מחברים את ערך אותיותיה.
באופן ספציפי, על פי המיתוס, נאמר כי לערך המספרי הראשוני של הציצית יש סכום של 600. הוספת שמונה חוטים וחמישה קשרים מביאה את הסכום ל-613, אשר לטענתם מתאים למספר המצוות שבתורה (חמשת חומשי התורה). יש לציין כי לבישת הציצית היא מצווה אמיתית שחובה לשמור עליה, אך הקישור שלה ל-613 המצוות הוא המצאה מוחלטת. זהו אחד מ"רוב מסורות הזקנים" שישוע ציין וגינה (ראה מתי 15:1-20). [ראה את המחקר על הציצית]
שאלה: כיצד הצליחו להמציא כל כך הרבה מצוות כדי להתאים למספר 613 מהציצית?
תשובה: בעזרת מאמץ יצירתי רב. הם חילקו מצוות אמיתיות לכמה מצוות קטנות יותר כדי לנפח את המספר. כמו כן, הם הוסיפו מצוות רבות הקשורות לכוהנים, למקדש, לחקלאות, לבהמות, לחגים ועוד.
שאלה: מהן המצוות האמיתיות שעלינו לשאוף לשמור?
תשובה: בנוסף לעשרת הדיברות, ישנן כמה מצוות נוספות, וכולן קלות לשמירה. חלקן מיועדות לגברים או לנשים, אחרות לקהילה, וחלקן לקבוצות מסוימות כמו חקלאים ורועי צאן. מצוות רבות אינן חלות על נוצרים מכיוון שהן ייחודיות לצאצאי שבט לוי או קשורות לבית המקדש בירושלים, שנהרס בשנת 70 לספירה.
עלינו להבין כי כעת, באחרית הימים, אלוהים קורא לכל בניו הנאמנים להתכונן, שכן בכל רגע הוא ייקח אותנו מהעולם המושחת הזה. אלוהים ייקח עמו רק את אלו השואפים לשמור את כל מצוותיו, ללא יוצא מן הכלל.
אל תלכו אחרי תורות ודוגמאות של מנהיגיכם, אלא רק אחרי מה שאלוהים ציווה. הגויים אינם פטורים מאף אחת ממצוות אלוהים:
"הקָהָל יהיה לכם ולגֵּר [גֵּר gēr (זר, נוכרי)] הגָר בתוככם חוֹק אחד לָעוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם; לפני ה' יהיה כן לך ולגֵּר הגָר בתוככם. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וּלגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (במדבר 15:15-16).
המונח "הגֵּר הגָר בְּתוֹכְכֶם" מתייחס לכל מי שאינו יהודי אך חפץ להצטרף לעם הנבחר של אלוהים ולהיוושע.
"אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים; אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁיָּדַעְנוּ, כִּי הַיְּשׁוּעָה הִיא מִן הַיְּהוּדִים" (יוחנן 4:22).
להלן המצוות המוזנחות ביותר בקרב נוצרים כיום—כולן נשמרו על ידי ישוע, שליחיו ותלמידיו. ישוע הוא הדוגמה שלנו.
מצוות לגבר:
- שיער וזקן: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך" (ויקרא 19:27). [עיין במחקר על שיער וזקן אצל נוצרים.]
- ציצית: "דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם… וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" (במדבר 15:37-39). [עיין במחקר על הציצית.]
- ברית מילה: "בן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם… היליד והגֵּר" (בראשית 17:12). [עיין במחקר על נוצרים וברית המילה.]
מצווה לנשים:
- הימנעות מקשרי אישות בזמן נידה: "ואיש אשר ישכב את אישה דווה ויגלה את ערוותה… ונכרתו שניהם מקרב עמם" (ויקרא 20:18).
מצוות לקהילה:
- מנוחת שבת: "זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד… וביום השביעי שבת לה' אלוהיך" (שמות 20:8-11). [עיין במחקר על השבת]
- מאכלות אסורים: "אלה הם החיות אשר תוכלו לאכול מכל הבהמה אשר על הארץ…" (ויקרא 11:1-46) [עיין במחקר על מאכלות אסורים לנוצרים.]
שאלה: האם לא כתב שאול באיגרותיו שישוע שמר את כל המצוות עבורנו וביטל אותן במותו?
תשובה: בהחלט לא. שאול עצמו היה מזדעזע לראות מה שמלמדים כיום הכמרים בכנסיות תוך שימוש בכתביו. אף בן אדם, כולל שאול, לא קיבל סמכות מאלוהים לשנות אפילו אות אחת מתורתו הקדושה והנצחית. אילו הדבר היה נכון, הן הנביאים והן ישוע היו מבהירים כי אלוהים ישלח איש מסוים מתרסוס עם סמכות כזו. אך העובדה היא שאין כלל אזכור של שאול—לא על ידי הנביאים בתנ"ך ולא על ידי המשיח בארבע הבשורות. נושא כה חשוב לא היה נותר ללא התייחסות מצד אלוהים.
הנביאים מזכירים רק שלושה אנשים שהופיעו בתקופת הברית החדשה: יהודה איש קריות (תהילים 41:9), יוחנן המטביל (ישעיהו 40:3), ויוסף הרמתי (ישעיהו 53:9). אין שום התייחסות לשאול, וזאת משום שהוא לא לימד דבר המוסיף או הסותר את מה שכבר התגלה על ידי הנביאים או ישוע.
כל נוצרי המאמין כי שאול שינה משהו ממה שנכתב קודם לכן חייב לשקול מחדש את הבנתו ולהתאים אותה לנביאים ולישוע—ולא להפך, כפי שרוב האנשים עושים.
אם אדם אינו מצליח ליישב את כתבי שאול עם דברי הנביאים ועם ישוע, עדיף להניחם בצד מאשר להפר את מצוות אלוהים על בסיס פרשנות כלשהי לכתבי בן אדם. נימוק כזה לא יתקבל כתירוץ ביום הדין.
אף אחד לא ישכנע את השופט באומרו: "אני חף מפשע על כך שהתעלמתי ממצוותיך כי הלכתי אחרי שאול." הרי נכתב על אחרית הימים: "כאן היא סבלנות הקדושים השומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת ישוע" (התגלות 14:12).
שאלה: האם לא עוררה רוח הקודש שינויים וביטולים בתורת אלוהים?
תשובה: רעיון כזה גובל בחילול הקודש. רוח הקודש היא רוחו של אלוהים עצמו. ישוע היה ברור בכך ששליחת רוח הקודש נועדה ללמד אותנו על ידי הזכרת לנו את מה שכבר אמר:
"הוא [הרוח] ילמד אתכם את כל הדברים ויזכיר לכם את כל אשר אמרתי לכם" (יוחנן 14:26).
אין שום אזכור לכך שרוח הקודש תביא דוקטרינה חדשה שלא נלמדה כבר על ידי הבן או נביאי האב. הישועה היא הנושא החשוב ביותר בכתבי הקודש, וכל המידע הנדרש נמסר כבר על ידי הנביאים ועל ידי ישוע:
"כי לא מעצמי דברתי, כי אם האב אשר שלחני הוא ציווה עלי [εντολη (entolē) מצווה, חוק, הוראה] מה אומר ומה אדבר. ואני יודע כי מצוותו [entolē] היא חיי עולם; לכן, כל אשר אני מדבר, כאשר אמר לי האב—כן אדבר" (יוחנן 12:49-50).
ישנה המשכיות של התגלויות שהסתיימה עם המשיח. אנו יודעים זאת משום שכפי שצוין קודם, אין נבואות על שליח כלשהו שנשלח ללמד דוקטרינות עיקריות חדשות לאחר המשיח. ההתגלויות היחידות לאחר התחייה נוגעות לאחרית הימים, ואין בהן דבר על דוקטרינות חדשות מאלוהים המופיעות בין ישוע לסוף העולם.
כל מצוות אלוהים הן מתמשכות ונצחיות, ולפיהן יישפט כל אדם. אלו שמצאו חן בעיני האב נשלחו אל הבן כדי להיגאל על ידו. אלו שלא צייתו למצוות האב לא מצאו חן בעיניו ולא נשלחו אל הבן:
"לכן אמרתי לכם: אין איש יכול לבוא אלי, אלא אם כן ניתן לו מהאב" (יוחנן 6:65).
