ישוע טען שהוא דיבר רק את מה שאביו ציווה לו לדבר – לא יותר ולא פחות. ואם ישוע, שהוא אחד עם האב, לא העז ללמד משהו שונה, מאיפה הגיעה הרעיון שבאיגרות, השליחים קיבלו רשות ליצור תוכנית ישועה לעמים שכוללת אפילו ביטול חוקי אלוהים? משהו ברמה הזו היה צריך מעברים רבים ומפורטים בברית הישנה ובדברי ישוע כדי להוכיח שזה בא מאלוהים! אבל אין! מי שרוצה להמשיך בשגיאה הקטלנית הזו שימשיך, אבל האמת המצילה היא להאמין ולציית: להאמין שישוע הוא המשיח של ישראל ולציית לחוקים שאלוהים נתן לישראל, חוקים שאותם ישוע עצמו וכל השליחים עקבו אחריהם. | “הדבר שאני מטיף, זה ישפוט אותו ביום האחרון. כי לא דיברתי מעצמי; אלא האב, ששלח אותי, הוא נתן לי צו כיצד לדבר ומה לומר.” יוחנן 12:48-49
כיוצר, אלוהים דואג לכל האנושות, אך כאב, הוא דואג רק לישראל, העם שבחר לעצמו בברית נצחית. הגוי שמחפש גאולה וברכות מחוץ לישראל מבקש כמי שאינו חלק מהעם של אלוהים, ולכן תפילותיו נענות לעיתים רחוקות. הבשורה הטובה היא שכל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך מאלוהים, כל עוד הוא עוקב אחר אותן החוקים שנתן האדון לישראל, חוקים שכל השליחים עקבו אחריהם. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבנו לסליחה וישועה. זהו התכנית של הישועה שמתקבל על הדעת מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר לאדון, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
רבים בכנסייה אוהבים את הרעיון של לקיים קשר אינטימי עם אלוהים, לשמוע את קולו בבירור, להיות מונחים על ידו, לקבל את ברכותיו ובסוף לעלות עם ישו. אלו הם רצונות נפלאים, אך הם מאמינים שהם יכולים להשיג את כל זה בלי לציית לחוקים שאלוהים נתן לעמו כדי שיעקבו אחריהם. לצערנו, הדברים לא פועלים כך. כל עוד מישהו לא מחפש לציית בנאמנות לכל חוקי האדון בברית הישנה, אלוהים לא שולח אותו לבנו, מפני שהוא לא רואה בו חלק מעמו. כל השליחים ותלמידיו של ישו היו נאמנים לחוקי אלוהים, ואנחנו, הגויים, לא עליונים ולא נחותים מהם. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית לחוק של אלוהים! | “האדון מנחה באהבה בלתי נכשלת ובקביעות את כל השומרים את בריתו ומצייתים לדרישותיו.” תהלים 25:10
אין קדושה בלי ציות לחוקי האלוהים. אדם יכול לוותר על העולם ולהתרחק מכל, אך אם הוא לא עוקב בהכרה אחר החוקים שאלוהים נתן לנו בברית הישנה, חיפושו אחר קדושה יהיה לשווא. הציות לחוקים הקדושים והנצחיים הוא הבסיס ליחסים עם אלוהים; בלי הבסיס הזה, שום דבר לא יחזיק מעמד, הכל אשליה. עם זאת, כאשר אותו אדם מתחיל לציית, הוא פותח את הדלת לכס האלוהים, והאדון מנחה אותו, מברך אותו ושולח אותו לבנו כדי לקבל מחילה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית לחוקי האלוהים כל עוד אתה בחיים. | “האדון מנחה באהבה בלתי נלאית ובנאמנות את כל מי ששומר את בריתו ומציית לדרישותיו.” תהילים 25:10
ישראל של אלוהים מורכבת מיהודים וגויים. היהודים הם צאצאי אברהם, בעוד שהגויים מגיעים ממדינות אחרות. כאשר אלוהים עשה את הברית הנאמנות עם אברהם וחתם אותה בסימן הפיזי של המילה, הוא ציווה שכל אנשי ביתו, כולל הגויים, יימולו כדי להיכלל בברית הנצחית. באותו אופן, כאשר נתן את החוקים בסיני, אלוהים הבהיר שהחובות היו שוות הן ליהודים והן לגויים. הישועה נמצאת באמונה ובציות: להאמין שישוע בא מהאב ולציית לחוקים שהאב נתן לישראל, חוקים שאותם ישוע עצמו, שליחיו ותלמידיו צייתו להם. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. | “הקהילה תהיה בבעלות אותם חוקים, שיחולו גם עליכם וגם על הגוי החי איתכם; זהו צו נצחי.” (במדבר 15:15)
הנושא השולט בכתבי הקודש הוא הציות לפקודות אלוהים. כמין, סבלנו החל כאשר לא ציינו בגן עדן, והוא יסתיים רק כאשר, באופן אישי, נעשה את ההפך: נציית לכל מה שהאדון ציווה אותנו דרך נביאיו בברית הישנה. הגוי שמחפש קיצור דרך, דרך להגיע לישוע בלי לציית נאמנה לאלוהים, משחק בעתידו הנצחי ויחווה הפתעה מרה בדין האחרון. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “הנה סבלנותם של הקדושים, אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישוע.” (התגלות 14:12)
עבור הגוי בימינו, לציית לחוקי אלוהים בדיוק כפי שניתנו לעמו בברית הישנה זה דבר לא נוח ודורש רצון עצום לרצות את האדון. זו הסיבה שהגוי הזה מקבל הרבה ברכות והגנה. ההגנה האלוהית שופעת, מכיוון שהוא הופך באופן אוטומטי למטרה קבועה של כוחות הרשע. השטן וצבאותיו חוששים מההשפעה שהוא יכול להפעיל על אחרים. אנו חיים בימים האחרונים, ואלוהים קורא לכמה גויים אמיצים לעצור את השקר של הישועה ללא ציות שמופץ מאז עלייתו של ישו. האב לא שולח מורדים מוצהרים לבנו. | הגוי שיתחבר עם האדון, כדי לשרת אותו, ובדרך זו יהיה עבדו… ושיישאר נאמן לבריתי, גם אותם אביא להר הקודש שלי. (ישעיהו 56:6-7)
בלתי אפשרי להבין באמת את הלימודים של ישו בלי לציית לחוקי האלוהים, כפי שהשליחים והתלמידים עשו כשהוא לימד. לנסות ללמוד משהו מהלימודים של הבן כשחיים בניגוד מוצהר לחוקי האב זה אשליה. אין התקדמות רוחנית אמיתית בחוסר ציות. מי שרוצה באמת לגדול בידע ובקרבה לאב ולבן, ולצאת מהשתהות, יצטרך להתרחק מהרוב והתחיל לציית לכל חוקי האלוהים, שנמסרו לנביאים בברית הישנה, כפי שעשו השליחים של ישו. הגישה לכס המלכות תיפתח, והידע, הברכות והישועה יזרמו. | “ה’ מנהיג באהבה בלתי נכשלת ובקביעות את כל השומרים בבריתו ומקיימים את דרישותיו.” תהילים 25:10
כאשר המלך שאול בז לחוקי האלוהים, כל ההתגלויות פסקו. בייאושו, הוא פנה לקוסמת, משרתת של השטן, כדי לקבל הדרכה. בימינו, אותו הדבר קורה. מי שמבקש התגלויות מהאדון, אך מתעלם מחוקיו הקדושים והנצחיים שנמסרו לנביאי הברית הישנה, יתעה על ידי האויב, כמו שאול. אין טעם לצפות להתגלויות מאלוהים כאשר חיים בחוסר ציות. עם זאת, כאשר מצייתים לחוקיו, הגישה לכס המלכות תיפתח, והאל הכול יכול ינחה את האדם וישלח אותו לישוע לקבלת סליחה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית לחוק האלוהים כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם בדיוק.” (תהילים 119:4)
אלוהים לא נואש להציל את הגויים. בשמיים אין מחסור בנשמות. ההערכה העצמית המנופחת שאנו רואים בכנסיות רבות מגיעה מהנחש, שגורם להם להאמין שאלוהים רוצה בהם כל כך שהוא יקבל אותם בזרועות פתוחות בשמיים, גם אם הם דוחים בבוטות את החוקים שהוא נתן לנו בברית הישנה. הישועה של הגויים נמצאת בעקבות אותם חוקים שהשליחים ותלמידי ישו עקבו אחריהם. לא הייתה שום שינוי ואנחנו לא טובים יותר או פחות מהם. האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, למרות האתגרים שאנו ניצבים בפניהם. הוא שופך את אהבתו עלינו, מחבר אותנו לישראל ומוביל אותנו לבן לסליחה וישועה. זהו התכנית של הישועה שיש בה היגיון, מפני שהיא אמיתית. | “אתה ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
