“מדוע את שחה, נפשי, ומדוע תהמי עלי? הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, ישועות פניו ואלהי” (תהלים מ"ב:י"א).

היזהר מאוד שלא יהפכו דאגותיך היומיומיות לחרדה ומצוקה, במיוחד כאשר אתה מרגיש כי נזרקת לכל עבר ברוחות וגלי בעיות החיים. במקום להתייאש, שמור את עיניך על ה' ואמור באמונה: "אלי, אני מביט רק אליך. היה אתה מדריכי, קפיטני." אחר כך, נוח באמון הזה. כאשר נגיע בסופו של דבר אל נמל הביטחון בנוכחותו של אלוהים, כל מאבק וסערה יאבדו מחשיבותם, ונראה כי הוא תמיד היה בשליטה.

נוכל לעבור כל סערה בשלום, כל עוד לבנו נשאר במקום הנכון. כאשר כוונותינו טהורות, אומץ לבנו איתן ואמונתנו מעוגנת באלוהים, הגלים אולי יטלטלו אותנו, אך לעולם לא ישמידו אותנו. הסוד אינו בהימנעות מהסופות, אלא בניווט דרכן מתוך ביטחון שאנו בידיים טובות — ידיו של האב, שאינו נכשל לעולם ואינו עוזב את הבוטחים בו באמת.

ואיפה נמצא המקום הבטוח הזה, שבו נוכל למצוא שלום בחיים האלה ושמחה נצחית לצד ה'? המקום הנכון הוא מקום הציות לתורתו העזה של אלוהים. שם, על קרקע מוצקה זו, מלאכי ה' מקיפים אותנו בהגנה, והנפש נשטפת מכל דאגה ארצית. מי שחי בציות הולך בביטחון, גם בלב הסערות, כי הוא יודע שחייו בידיו של אל נאמן ועצום. -מעובד מפרנסיס דה סאל.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי גם בלב סופות החיים, אתה נשאר קפיטני הנאמן. כאשר רוחות עזות וגלי בעיות מנסים לסחוף אותי, אוכל לשאת עיניי ולהכריז באמונה: “אלי, אני מביט רק אליך.” אתה הוא שמכוון את ספינתי ומשקיט את לבי.

אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את אמוני בך, כדי שנפשי לא תלך לאיבוד בדאגות וחרדות. תן לי כוונות טהורות, אומץ איתן ולב המעוגן ברצונך. למדני לעבור כל סערה בשלווה של מי שיודע שהוא בידיך. והובילני להישאר תמיד במקום הבטוח: בציות לתורתך העזה, שם הגנתך עוטפת אותי ושלוםך מחזיק אותי בכל מצב.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי אתה מקלט בטוח לאוהביך ולנאמניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא עוגן איתן בים החיים, שמחזיק את נפשי גם כאשר הגלים סוערים. מצוותיך הן כחומות בלתי מעורערות, מגינות על רוחי ומאירות את דרכי אל השמחה הנצחית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״היה חזק ואמיץ; אל תירא ואל תחת!״ (דברי הימים א' 22:13).

אף על פי שחשוב לתרגל סבלנות וענווה מול קשיים חיצוניים והתנהגותם של אחרים, מידות אלו הופכות ליקרות עוד יותר כאשר אנו מיישמים אותן על מאבקינו הפנימיים. לעיתים קרובות, הקונפליקטים המאתגרים ביותר שלנו אינם מגיעים מבחוץ, אלא מבפנים — חולשות, חוסר ודאות, כישלונות ובלבולים של הנפש. ברגעים אלו, כאשר אנו מתמודדים עם מגבלותינו, הבחירה להיכנע בענווה לפני אלוהים ולהתמסר לרצונו היא אחת מהפעולות העמוקות ביותר של אמונה ובגרות רוחנית שנוכל להציע.

מעניין שלעיתים אנו מצליחים להיות סבלניים יותר כלפי אחרים מאשר כלפי עצמנו. אך כאשר אנו עוצרים, מתבוננים ומקבלים החלטה נחושה לאמץ את תורת אלוהים בכנות, מתרחש דבר יוצא דופן. הציות הופך למפתח רוחני הפותח את עינינו. מה שבעבר נראה מבלבל, מתחיל להתבהר. אנו זוכים להבחנה, והראייה הרוחנית שניתנת לנו פועלת כמרפא: היא מרגיעה את הנפש ומביאה כיוון.

ההבנה הזו יקרה מפז. היא מראה לנו בבירור מה אלוהים מצפה מאיתנו ועוזרת לנו לקבל בשלום את תהליך השינוי. הציות הופך אז למקור של סבלנות, שמחה ויציבות. הנפש הנכנעת לרצון ה' והולכת בציות מוצאת לא רק תשובות, אלא גם את השלווה בידיעה שהיא בדרך הנכונה — דרך השלום והחיים בעלי המשמעות. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מראה לי שהסבלנות והענווה האמיתיות אינן נוגעות רק לאתגרים חיצוניים, אלא גם למאבקים שבתוכי. פעמים רבות, דווקא החולשות, הספקות והכישלונות שלי הם שמייאשים אותי ביותר. כאשר אני נכנע לרצונך, במקום להילחם לבד, אני חווה דבר עמוק: טובך משיג אותי ומחזיק בי.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי להיות סבלני כלפי עצמי, כפי שאני משתדל להיות כלפי אחרים. תן לי אומץ להתמודד עם מגבלותיי ללא ייאוש וחכמה להישען על תורתך האדירה כמדריך בטוח. אני יודע שכאשר אני בוחר לציית בכנות, עיניי נפתחות, ומה שהיה נראה מבלבל מתחיל להתבהר. הענק לי את ההבחנה הזו שמגיעה מהציות, את המרפא שמרגיע את נפשי ומביא כיוון להליכתי.

הו, אל קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה מעניק לי הבנה ושלום כאשר אני בוחר ללכת בדרכיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמראה שמגלה לי באהבה מי אני ומי אוכל להיות בך. מצוותיך הם כפסים יציבים תחת רגליי, מביאים יציבות, שמחה והוודאות המתוקה שאני בדרך הנצח. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״ה' ישמור אותך מכל רע; ישמור את נפשך״ (תהילים קכא:ז).

לב ששמח באלהים מוצא עונג אמיתי בכל מה שבא ממנו. הוא לא רק מקבל את רצון ה' — הוא מתענג עליו. גם בזמנים קשים, הנפש הזו נשארת איתנה, מלאה בשמחה שלווה ומתמדת, כי היא למדה לנוח בעובדה ששום דבר לא קורה מחוץ לרצון האלוהי. מי שאוהב את תורת ה' החזקה והולך בה בשמחה נושא בתוכו שלום שאינו מתערער. האושר מלווה אותו, בשקט ובנאמנות, בכל עונות החיים.

כשם שהפרח פונה באינסטינקט לשמש, גם כשהיא נסתרת מאחורי העננים, כך הנפש שאוהבת את מצוות ה' ממשיכה להיות מופנית אליו, גם בימים חשוכים. היא אינה צריכה לראות בבירור כדי להמשיך לבטוח. היא יודעת שהשמש שם, יציבה ברקיע, ונוכחות ה' מעולם לא עזבה אותה. אמון זה מחזיק, מחמם ומחדש, גם כאשר הכול מסביב נראה לא בטוח או קשה.

הנפש הצייתנית נשארת מסופקת. היא מוצאת שמחה לא בנסיבות, אלא ברצון ה'. זו שמחה עמוקה, שאינה תלויה בתוצאות או בגמול, אלא נובעת מהחברותא עם הבורא. מי שחי כך חווה דבר נדיר: שלווה מתמדת ואושר אמיתי, המבוססים על הוודאות שהליכה ברצון ה' היא הטוב הגדול ביותר שאפשר לבחור בו בחיים האלה. -מעובד מרוברט לייטון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שהראית לי ששמחה אמיתית נולדת בלב המתענג בך, גם בזמנים קשים, גם כאשר הימים חשוכים. אתה מלמד אותי ששום דבר אינו יוצא משליטתך, ולכן אני יכול לנוח, לבטוח ולהישאר איתן. תודה על שנתת לי את השלום השקט והנאמן הזה, שמלווה אותי בכל עונות החיים.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעמיק בי עוד יותר את האהבה הזו לרצונך. שכמו הפרח הפונה לשמש, אשאר מופנה אליך, גם כשאיני רואה בבירור. למדני לבטוח כפי שבוטחים אלה שמכירים אותך באמת — לא בגלל מה שהם רואים, אלא בגלל מה שהם יודעים: שאתה נוכח, שלעולם אינך עוזב אותי, ושחוקך החזק מקרב אותי עוד ועוד אל אבי. החזק אותי באמון הזה שמחמם ומחדש את הנפש.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מעניק לי אושר שהעולם אינו יכול לתת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כשמש קבועה מאחורי העננים, תמיד מאירה, גם כשאיני רואה. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמחזיקים את נפשי איתנה, מוזנת באמתך, מלאה שלום ושמחה אמיתית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“התבוננו כיצד צומחים שושני השדה: הם אינם עמלים ואינם טווים” (מתי 6:28).

אל תקים מחסומים בתוכך נגד כוח ההחייאה של אלוהים. הכוח הזה הוא אמיתי, אוהב ופועל בך תמיד כדי להגשים כל דבר הנעים לרצונו. תן את עצמך בשלמות לשליטתו, ללא הסתייגויות, ללא פחד. כשם שאתה מפקיד בידיו את מאבקיך, פחדיך וצרכיך, כך תפקיד גם את צמיחתך הרוחנית. תן לו לעצב אותך בסבלנות ובחכמה — הרי אין מי שמכיר את לבך טוב יותר מהבורא עצמו.

אין צורך לנסות לשלוט בתהליך הזה או לדאוג לכל פרט ופרט בדרך. אמון אמיתי הוא מנוחה בידיעה שהוא מוביל הכול, גם כשאינך מבין את הדרך. כאשר אנו בוחרים לציית בכנות לחוקו האדיר של אלוהים, אנו בוחרים לחיות תחת הגנת העליון. ותחת הגנה זו, שום דבר חיצוני לא יוכל באמת לפגוע בנו באופן קטלני. הנשמה הצייתנית שמורה, מחוזקת ומוקפת בדאגה אלוהית.

האוייב עוד עלול לנסות לתקוף, כפי שתמיד עשה, אך חציו נבלמים במגן בלתי נראה — נוכחות אלוהים שמקיפה את אוהביו ואת אלה ששמחים לציית למצוותיו. מגן זה לא רק מגן, אלא גם מחזק. הציות הופך אותנו יציבים יותר, מודעים יותר לנוכחות אלוהים ומוכנים יותר לעמוד מול הרע. לחיות תחת רצון אלוהים זה לחיות בביטחון, בתכלית ועם שלום ששום התקפה של האויב לא תוכל להחריב. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על כוח ההחייאה שלך שפועל בי באהבה ובחכמה. אני מכיר בכך שאין סיבה להתנגד לפעולתך. אתה מכיר אותי טוב ממני ויודע בדיוק כיצד לעצב אותי כדי שאהיה למה שחלמת. לכן, אני מוסר את עצמי בשלמות לשליטתך, בוטח שכל מה שאתה עושה בי הוא טוב, צודק והכרחי.

אבי, היום אני מבקש ממך שתלמד אותי לבטוח בך לא רק ברגעי מאבק, אלא גם בתהליך הצמיחה הרוחנית שלי. שלא אנסה לשלוט בזמן או בפרטי המסע, אלא שאנוח תחת הנהגתך. בבחירתי לציית לחוקך האדיר, אני יודע שאני מוצא מחסה תחת הגנתך. תן לי לב כן ונחוש, שימצא ביטחון ברצונך וידע שגם כשהכול סביבי נראה לא בטוח, אתה מוביל כל צעד בנאמנות.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מגן ומבצר לאוהביך ולמצייתים למצוותיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כחומה איתנה שמקיפה את נשמתי ומחזיקה אותי איתן מול הסערות. מצוותיך כלהבי אור החותכים את החושך סביבי ומכינים אותי לנצח את הרע באומץ ובאמונה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“למנצח, אעשה אותו עמוד במקדש אלוהי” (התגלות 3:12).

באיטיות אך במטרה, אלוהים בונה את מקדשו בכל היקום — והעבודה הזו אינה עשויה מאבנים רגילות, אלא מחיים שהשתנו. בכל פעם שנשמה בוחרת לציית מרצון לחוק העוצמתי של אלוהים, אפילו בתוך הקשיים של חיי היום יום, היא מדליקה בתוכה את האש של הדמיון האלוהי. נשמה זו הופכת לחלק מהמבנה החי של מקדש ה' — הופכת לאבן חיה, מבוססת באמונה ומעוצבת על ידי ציות.

כאשר אתה, אפילו בתוך מאבקים מעייפים, משימות מונוטוניות או פיתויים עזים, מבין את משמעות קיומך ומחליט להקדיש הכל לאלוהים, חייך משתנים. בבחירתך לעקוב אחרי מצוות הבורא ולאפשר לו לעבוד בך, משהו על-טבעי קורה: אתה הופך לחלק מהבנייה הקדושה הזו. מסירתך השקטה, נאמנותך מאחורי הקלעים של החיים, כל זה נראה על ידי אלוהים ומשמש אותו כחומר אצילי לצמיחת מקדשו הנצחי.

בכל מקום שבו ישנם לבבות צייתנים, אלוהים מקים עמודים, מעצב יסודות, מחזק את קירותיו החיים. מקדשו אינו מוגבל על ידי מקום או זמן — הוא גדל בתוך אלה שבוחרים לחיות על פי הוראות האב. כל נשמה שמקדישה עצמה, כל חיים שמתיישרים עם רצונו, הם עדות חיה לכך שמקדש אלוהים נבנה, לבנה אחר לבנה, נשמה אחר נשמה. -מותאם מ-Phillips Brooks. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.

התפללו איתי: אלוהים יקר, איזו כבוד לדעת שכאשר אני בוחר לציית לחוק העוצמתי שלך, בין אם ברגעים פשוטים או קשים של שגרתי, אני מעוצב כאבן חיה במקדשך הנצחי. תודה שאתה נותן לי את המטרה הגדולה הזו — להיות חלק מהבנייה הקדושה שלך, להיות מומר מעט מעט לצלמך.

אבי, היום אני מבקש שתמשיך לעבוד בי. במשימות המונוטוניות, במאבקים השקטים ובפיתויים של חיי היום יום, עזור לי לשמור את לבי יציב ברצונך. שתהיה נאמנותי, גם אם אף אחד לא רואה, משמשת אותך כחומר אצילי בבניית מקדשך. עצב אותי, ליטש אותי, חזק את אמונתי, ועשה אותי עמוד חי שתומך ומפאר את שמך. שחיי, בכל, יהיו שייכים לך וירוממו אותך.

אה, אלוהים קדוש, אני סוגד לך ומשבח אותך כי עבודתך מושלמת, ואתה משתמש אפילו במעשי הציות הקטנים ביותר למשהו נצחי. בנך האהוב הוא הנסיך והמושיע הנצחי שלי. חוקך העוצמתי הוא כמו אזמל אלוהי שמפסל את הנשמה בדיוק וביופי, והופך אותה ראויה לנוכחותך. מצוותיך הם התוכניות השמימיות של הבנייה הגדולה הזו, מתוכננות באהבה ובצדק כדי ליצור מקדש שבו אתה שוכן בכבוד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“אם תהיו נאמנים בדברים הקטנים, תהיו נאמנים גם בגדולים” (לוקס 16:10).

לא רק בניסיונות הגדולים או ברגעים המכריעים אנחנו נקראים לציית לרצון האל. למעשה, רוב ההזדמנויות שלנו לנאמנות נמצאות בבחירות הקטנות של היום-יום. בפרטים הפשוטים האלה אנחנו מראים לאלוהים שאנחנו אוהבים אותו. הצמיחה הרוחנית מתרחשת, לעיתים קרובות, בצורה שקטה, דרך הפעולות הקטנות של ציות שמצטברות ובונות חיים יציבים ומבורכים.

האנשים הגדולים והנשים הגדולות של האמונה, שאנו מעריצים בכתבי הקודש, היו להם משהו משותף: כולם היו נאמנים לאלוהים. כולם מצאו שמחה בציות לחוק החזק של ה'. הציות שלהם היה השתקפות של האהבה שהם חשו כלפי אלוהים. וזה אותו ציות שמביא ברכות, שחרור וישועה — לא מדובר במעשים יוצאי דופן, אלא בעמדות פשוטות ואפשריות, נגישות לכולנו. אלוהים מעולם לא דרש דבר שבני האדם לא יוכלו לקיים.

למרבה הצער, רבים מהנוצרים היום מאבדים ברכות יקרות כי הם דוחים, ללא הצדקה, לציית לבורא. הם מחליפים את הנאמנות בנוחות, ואת האמת בתירוצים. אבל מי שאוהב את אלוהים באמת, מראה את האהבה הזו בפעולות. וההוכחה הגדולה ביותר לאהבה היא הציות. האב ממשיך להיות מוכן לברך, לשחרר ולהושיע, אבל ההבטחות האלה הן למי שמחליטים ללכת בדרכיו בענווה ובמחויבות. הבחירה היא שלנו — וגם הגמול. -מותאם מאן סופי סווטשין. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך על שאתה מזכיר לי שהנאמנות אליך לא מתבטאת רק ברגעים הגדולים, אלא בעיקר בבחירות הקטנות של היום-יום. כל מחווה פשוטה של ציות. תודה על שאתה נותן לי כל כך הרבה הזדמנויות שקטות לגדול רוחנית ולבנות חיים מבוססים בך, דרך רצונך החזק והצודק.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעורר בי את הלב הנאמן הזה שהרבים מעבדיך הראו בכתבי הקודש. הם לא היו גדולים בזכות עצמם, אלא כי בחרו לציית לך בכנות ואהבה. למד אותי לראות את הציות לא כמשא, אלא כהוכחה חיה לאהבתי אליך. שלא אחליף את האמת בנוחות, ולא אצדיק את אי-הציות בתירוצים. אני רוצה להימצא נאמן, גם בפרטים הפשוטים ביותר של שגרתי.

הו, אלוהים קדוש ביותר, אני סוגד לך ומשבח אותך כי אתה אב ששמח בנאמנות ילדיך. בנך האהוב הוא נסיך ומושיע נצחי שלי. חוקך החזק הוא כמו שביל יציב במדבר, שמנחה את צעדי בבטחה ובחוכמה. מצוותיך הן כמו זרעים קטנים של חיים שנשתלים בכל החלטה, ויוצרים פירות של שלום, ברכה וישועה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כי ירדתי מן השמים, לא לעשות את רצוני, אלא לעשות את רצון שולחי” (יוחנן ו:לח).

האמונה האמיתית מתגלה כאשר אנו נכנעים בלב שלם לרצון האלוהים. הכניעה הזו היא סימן לבגרות רוחנית וביטחון. היא כוללת את כל מה שטוב, טהור וצודק, והופכת למקור של שלום פנימי שהעולם אינו יכול להציע. כאשר רצוננו מתמזג עם רצון האלוהים, אנו מוצאים מנוחה אמיתית — מנוחה הנובעת מהוודאות שהוא יודע מה הוא עושה ושכוח רצונו תמיד מושלם.

האושר, כאן ועכשיו, קשור ישירות להתאמה הזו עם החוק החזק של האלוהים. אי אפשר להיות באמת מאושרים בזמן שאנו מתנגדים לרצון הבורא. אבל כאשר אנו מתחילים לאהוב את רצון האלוהים יותר מאשר את רצונותינו האישיים, משהו משתנה בתוכנו. הציות מפסיק להיות משא והופך להנאה. ובאופן הדרגתי, אנו מבינים שהרצונות האנוכיים מאבדים כוח, כי האהבה לצדקתו של האלוהים ממלאת את כל ישותנו.

הנאמנות הזו לרצון ולצדקת ה' הופכת אז למצפן שמכוון את צעדינו. היא מדריכה אותנו בבטחה בין ההחלטות של החיים, מביאה בהירות למקום שבו הייתה בלבול, ומובילה אותנו לחיים מלאי מטרה. להיכנע לרצון האלוהים אינו לאבד חירות — זה למצוא אותה. זה בדרך הציות והאמונה שאנו מגלים את המשמעות האמיתית של החיים וחווים את השלום שרק האב יכול לתת. -מותאם מ-Joseph Butler. עד מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך על שהראית לי שהאמונה האמיתית מתגלה כאשר אני נכנע בלב שלם לרצונך. כאשר אני מוותר על רצונותיי האישיים כדי לחבק את שלך, אני מגלה שלום שהעולם אינו יכול לתת — שלום שנשאר גם בתוך אי הוודאות. תודה על היותך אב חכם, צודק ואוהב, שרצונו תמיד מושלם וטוב.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעזור לי לאהוב את רצונך יותר מכל דבר אחר. שאלמד למצוא שמחה בציות והנאה בללכת לפי החוק החזק שלך. הסר ממני כל רצון אנוכי שמונע ממני לשרת אותך ביושר. שהאהבה לצדקתך תגדל בתוכי עד שתמלא את כל ישותי.

הו, אלוהים הקדוש ביותר, אני עובד אותך ומשבח אותך כי כאשר אני נכנע לרצונך, אני מוצא את החירות שתמיד חיפשתי. בנך האהוב הוא נסיך ומושיע נצחי שלי. החוק החזק שלך הוא כמו מנורה דולקת בדרך החיים, שמגרשת את חושך הבלבול ומביאה מנוחה לנפש. מצוותיך הן כמו עמודים יציבים שתומכים בבית הצדיק, מה שהופך את חייו ליציבים, בטוחים ומלאי משמעות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“המחשבה של הרוח היא חיים ושלום” (רומים ח:6).

שמרו על שלום. שלום אמיתי אינו נובע ממאמץ אנושי, אלא מהוויתור על מה שמפריע. זה כמו כוס עם מים סוערים: אם נשאיר אותה בשקט לזמן מה, הכל מתחיל להתיישב והבהירות חוזרת. כילדי אלוהים, איננו צריכים לחיות בדאגה — אלא אם כן שורש הדאגה נמצא באיזור של חטא לא פתור. אם זה המקרה, היו אמיצים: החליטו בהחלטיות לוותר על המצב הזה. השלום יבוא כתוצאה מההחלטה הזו.

שלום זה אינו משהו שאנו בונים במאמץ עצמי, אלא מתנה שפורחת באופן טבעי כאשר אנו מיישרים את חיינו עם רצון ה'. אלוהים הוא אב אוהב, והוא מתענג למלא בשלום את אלה שבוחרים לחיות לפי דרכיו.

ציות לחוק החזק של אלוהים הוא המפתח — לא רק לשלום, אלא לחיים מלאים בברכות. ה' מתענג לתגמל את הצייתנים, ואף הבטחה שלו אינה נכשלת. הנשמה שחיה בציות אינה צריכה לפחד מהמחר, ולא לשאת אשמות מהעבר. היא הולכת בקלות, כי היא יודעת שהיא הולכת תחת ההגנה והחסד של אביה. וזה, ללא ספק, השלום העמוק ביותר שמישהו יכול לחוות. -מותאם מג'ין גויון. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אתה מלמד אותי שהשלום פורח כשאני מפסיק להיאבק בידיי שלי ופשוט מוותר על מה שמפריע לי. כמו כוס מים סוערים, הנשמה נרגעת רק כשהיא נחה בך. תודה שאתה מזכיר לי שאם יש משהו שמוציא את השלום שלי, זה יכול להיות קריאה שלך לפתור את מה שעוד לא מסרתי לך. תן לי אומץ לעשות זאת בכנות ובנחישות.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לוותר על הדאגות שאינן ממך ולהתמודד עם כל חטא בכנות. שלא אסתיר ממך דבר, אלא אמסור הכל, בביטחון שהסליחה שלך בטוחה והשלום שלך אמיתי. מלא את ליבי בשלום הזה שרק אתה יכול לתת — לא שלום חולף, אלא שלום שנשאר, שגדל, שמשנה. למד אותי לחיות לפי רצונך, בידיעה שזו הדרך היחידה לחוות מנוחה אמיתית.

הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומהלל אותך כי לבך שמח למלא בשלום את ילדיך הצייתנים. בנך האהוב הוא נסיך ומושיע נצחי שלי. החוק החזק שלך הוא כמו נהר שקט שעובר דרך ישותי, שוטף כל דאגה ומביא ביטחון. מצוותיך הן כמו שורשים עמוקים שמחזקים את הנשמה באדמת אהבתך, מה שהופך כל צעד לקל, בטוח ומלא תקווה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“נח בה' וקווה לו” (תהילים ל"ז:ז).

גיליתי שלהיות בקשר עם אלוהים הוא הרבה מעבר להתרחקות מרעש העולם — זה ללמוד להשתיק את המחשבה, להרגיע את הלב ופשוט להיות לפניו עם תשומת לב שקטה ומכובדת. זה במקום השקט הפנימי הזה שהנשמה מתחילה לקבל את המזון הרוחני שה' מחליט להציע. לפעמים זה הרבה, לפעמים זה מעט בעינינו, אבל אף פעם לא כלום. אלוהים אף פעם לא משאיר אותנו בידיים ריקות כשאנחנו מציגים את עצמנו לפניו בכנות ובענווה.

ההמתנה השקטה הזו מעמיקה משהו יקר בתוכנו: הענווה והציות. הנשמה שלומדת להמתין בה' הופכת לרגישה יותר, כנועה יותר ומלאה יותר באמונה. היא מתחילה להבחין שהיא לא לבד. הצייתנים של ה' נושאים בתוכם ביטחון אמיתי — הוודאות שאלוהים קרוב. זה כאילו שנוכחותו יכולה להיות מורגשת באוויר, בהליכה, בנשימה. ונוכחות מתמדת זו היא, ללא ספק, הגדולה מכל הברכות למי שאוהב את ה' ואוהב את תורתו החזקה.

אז, למה להתנגד? למה לא לציית לאלוהים כל כך נאמן, כל כך אוהב וכל כך ראוי? הוא הדרך היחידה לאושר אמיתי — כאן ובנצח. כל מצווה שהוא נותן לנו היא ביטוי לדאגתו, הזמנה לחיות את מציאות השמיים, עדיין על הארץ. -מותאם ממרי אן קלטי. עד מחר, אם ה' יאפשר לנו.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך כי הראית לי שהתקשרות אמיתית איתך היא מסירה פנימית, מנוחת הנשמה בנוכחותך. כשאני מרגיע את הלב ומשתיק את המחשבה, אני מבחין שאתה שם, מוכן להזין את נשמתי במה שאני צריך באותו רגע. אתה אלוהים נאמן, שלעולם לא מפסיק לגעת בלב הכנה שמציג את עצמו לפניך ביראת כבוד.

אבי, היום אני מבקש ממך שתלמד אותי להמתין בשקט, בענווה ובאמונה. אני רוצה להיות נשמה רגישה לקולך, כנועה לרצונך, צייתנית לתורתך החזקה. שלא אתפזר מרעשים או מהירות, אלא אלמד את ערך ההמתנה הזו שמשנה אותי מבפנים. תן לי את הביטחון הזה שרק עבדיך הנאמנים מכירים — הוודאות העמוקה שאתה קרוב, שאתה הולך איתי ותומך בי בכל צעד. שלא אאבד לעולם את הזכות להרגיש אותך כל כך נוכח.

אה, אלוהים קדוש, אני סוגד לך ומשבח אותך כי נוכחותך היא הברכה הגדולה ביותר שאני יכול לקבל בחיים האלה. בנך האהוב הוא הנסיך והמושיע הנצחי שלי. תורתך החזקה היא כמו נשימת השמיים שמרעננת את הנשמה העייפה ומנחה את הלב האבוד. מצוותיך הן כמו תווים של שיר נצחי, שמערסלים את הנשמה בשלום ומובילים לאהבתך המושלמת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“אף אחד לא יכול לשרת שני אדונים” (מתי ו:כד).

שקול את השלום האמיתי שנולד כאשר אנו מוסרים באמת את כל לבנו לאלוהים. כאשר אנו מניחים בצד את אותן שמורות סודיות — רצונות אישיים, תוכניות פרטיות — ובוטחים בו הן בהווה והן בעתיד, משהו יוצא דופן קורה: אנו מוצפים בשמחה שלווה ובשלווה מתמשכת. הציות מפסיק להיות נטל והופך לפריבילגיה. הקרבנות שלנו הופכים למקורות של כוח פנימי, והדרך עם אלוהים, שהייתה פעם מלאה בספקות, הופכת לחלקה ומלאת מטרה.

לחיות בחירות ובשלום אינה אוטופיה — זה אפשרי, וזה בהישג יד של מי שמחליט למסור הכל לאלוהים. כאשר אנו מוסרים את מחשבותינו, רגשותינו ועמדותינו לידיו של האדון, אנו פותחים מקום לכך שהוא יטהר אותנו, ישנה אותנו ויוביל אותנו למטרתנו האמיתית. אין הגשמה גדולה יותר מאשר להיות מעוצב על ידי אלוהים ומונחה על ידי רצונו. זה במקום המסירה שאנו מגלים מי אנחנו באמת: ילדים אהובים המובלים לכבוד.

האנשים המאושרים ביותר בעולם הזה הם אלה שהשאירו את ה"אני" מאחור והחליטו לחיות בציות מוחלט לחוקו החזק של אלוהים. ויודע מה קורה להם? אלוהים מתקרב. הוא מתחיל ללכת לצידם, כמו חבר נאמן שלעולם לא נכשל. הוא מנחה כל צעד, מנחם בקשיים ומחזק באתגרים, עד שיום אחד, נשמות אלו יגיעו לחיים הנצחיים במשיח — היעד הסופי של כל נשמה שבוחרת לציית. -מותאם מפרנסס קוב. עד מחר, אם האדון יאפשר לנו.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך כי השלום האמיתי שאני כל כך מחפש זמין כאשר אני מוסר לחלוטין את לבי לך. כמה פעמים ניסיתי ללכת עם שמורות נסתרות — התוכניות שלי, הפחדים והרצונות — וכל זה רק הרחיק אותי מהשלום. אבל עכשיו אני מבין שכשאני בוטח בך את ההווה והעתיד שלי, משהו יוצא דופן קורה: הציות מפסיק להיות קשה, ונשמתי מוצפת בשמחה שלווה ומתמשכת. אתה הופך אפילו את הקרבנות למקורות של כוח פנימי.

אבי, היום אני מבקש ממך שתקבל את כל מה שאני. מחשבותיי, רגשותיי ועמדותיי — אני מניח הכל בידיך. טהר אותי ועצב אותי לפי רצונך. אני לא רוצה לחיות יותר בשבילי, אלא בשבילך. אני יודע שכאשר אני עושה זאת, אני קרוב יותר לגלות את מטרתי האמיתית, זו שיצרת במיוחד עבורי. קח אותי למקום המסירה המלאה, שבו אני יכול לחיות בחירות, שלום ואמונה בלתי מעורערת. שלא אהסס לעולם לציית לך, כי אני יודע שזה בדרך זו שאני הופך למי שנבראתי להיות באמת.

הו, אלוהים הקדוש, אני סוגד לך ומשבח אותך על שאתה מתקרב לכל אלה שמצייתים לך באהבה ואמת. בנך האהוב הוא הנסיך הנצחי והמושיע שלי. חוקך החזק הוא כמו שיר רך שמנחם את הנשמה העייפה ומחדש את התקווה יום אחר יום. מצוותיך הן כמו שבילים מוארים, בטוחים ויציבים, שמובילים כל צעד אל היעד הנצחי שהוכן לילדיך הנאמנים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.